הגבול בין צ'כיה לאוסטריה

10.5/17 היום השמיני למסע

אתמול ביליתי יום של מנוחה במלון מפנק (4 כוכבים) לחופי אגם ליפנו.  נחתי, התארגני על כביסה, אכלתי הרבה יותר מידי, ואפילו היה לי זמן מחשב והצלחתי למצוא מסלול חלופי, כזה שמנצל את יתרון הגובה שכבר צברתי ברגלי. נתיב שמאפשר את חציית הגבול לאוסטריה במסלול נוח יחסית (דגש על "יחסית").

יצאתי מהמלון ורכבתי בערך ק"מ אחד והנה לפני זוג בני 60+ פונים אלי בחיוך רחב ושואלים מאיפה ?לאן ?  מסתבר שהם ראו אותי לפני יומיים מגיע בגשם ובקור אל Lipno.

יש בבעלותם יח' נופש (בדיוק במקום שניסיתי לפני יומיים את משרד הקבלה והיה סגור). והם בכלל הולנדים הוא נגר והיא מורה ושניהם בפנסיה. הם הגיעו עם האופנים ברכבת מאמסטרדם למינכן. רכבו לאורך הדנובה, טיפסו לאגם ליפנו שבצ'כיה ומשם הם מתכננים לעשות מסלול הפוך מזה שעשיתי אל פראג ומפראג אל אמסטרדם ברכיבה. כבוד !

אנשים שיודעים לחיות, פרשו בגיל 60 מהעבודה וחיים בצניעות ממה שיש. יש מה ללמוד מהם. הזמינו אותי לקפה בחדר שלהם, ולקפה לא מסרבים. ישבנו ושוחחנו קצת. ובדיוק אז מתקשר אלי חבר מהעבודה מהולנד. והוא על הספיקר והשיחה באנגלית הולנדית קולחת.

הדרך עוברת  על הסכר שעל אגם ליפנו 

המסלול שבחרתי סבב את אגם אל חלקו הדרומי וממש שם יש "פירצה" בחומת ההרים שמסביב והכביש מטפס לו בנוחות (עד 12%) אל ההרים ומשם אל הגבול המרוחק כ 15 ק"מ.

הדרך עברה בין גבעות והרים ירוקים

 הופתעתי לראות שבמעבר הגבול לא היה איש. זה סקרן אותי אז  בדקתי וקראתי שצ'כיה היא חלק ממדינות האיחוד האירופאי (אבל לא חלק מגוש האירו).

אוסטריה שונה לחלוטין מצ'כיה. למרות שתבנית הנוף דומה, באוסטריה הכל מסודר יותר, ונמצא בדיוק במקום, הבתים מטופחים, מסגרות החלונות בצבע מדוייק, כך גם גדרות הבתים והקירות. הכל מוקפד (מידי ?!). הדשא הקצוץ העצים הגזומים במדויק, אף עלה לא מעז להפר את הסדר - באוסטריה הכל פשוט אחר.

באזור הזה הכפרים על הגבעות שמסביב הם בעצם קבוצת בתים מבודדים, כל בית יושב לו על גבעה אחרת והמרחק בין הבתים רב מאד. כל הקבוצה הזו היא כפר.

צהרים ואני רעב, הכל סגור שאלתי למה ענו לי "מיט ווכך"   Mittwoch כלומר יום רביעי. (אההה  - עכשיו הכל ברור ! -   ? ). בצד הדרך אני רואה בית ועליו כתובה המילה SUPER חשבתי שמצאתי.

מהבית יוצא  בחור חביב ומסביר לי שזוהי בעצם רפת חלב קטנה. קוראים לו ג'ורג' והוא מציג את עצמו כ the cowboy man . אז ביני לבין הקאובוי השיחה קולחת באנגלית משובצת אידיש (שלי) וגרמנית (שלו). יש לו 28 פרות ו 2 חזירים קטנים ("זה תחביב שלי  - הם יהיו מוכנים בעוד 3 חודשים ..."). הרפת הזו עברה בדורות המשפחה ב300 השנים האחרונות. הפרות נכנסות ויוצאות באופן חופשי מן המרעה הטבעי שבחוץ אל אבוסים שבפנים. איש לא דוחק בהן להכנס. הוא חולב רק פעם ביום בעזרת מכונה ישנה והוא הראה לי מערך שהוא בנה לניקוי הרצפה על ידי כף הנמשכת בעזרת כבל שמונע על ידי מנוע חשמלי קטן ומבצע גרוד של רצפת הבטון. פתרון פשוט וחכם. הוא הדגים לי איך העסק עובד ואיך הפרות רגילות להרים את רגליהן מעל הכף הזו שמגרדת את הרצפה.  סיפרתי לו על הרפתות בישראל, על רפתות גדולות עם יותר מ 500 חולבות שנחלבות 3 פעמים ביממה ומכון החליבה בשהן כמעט שלא מפסיק לעבוד סביב השעון.

הוא היה די מופתע לשמוע שבישראל מגיעים לתנובת חלב גבוה (קראתי לזן הפרות שלנו "סופר הולשטיין" כלומר השבחה של הזן ההולנדי – מקווה שצדקתי). הוא בעיקר הופתע מכמויות החלב צינתי שבישראל פרה מייצרת (דגש על מייצרת) 11-12 אלף ליטר חלב בשנה ואצלו הפרה נותנת (דגש על נותנת - כי היא רוצה) כשלושת אלפים ליטר בלבד.  גם המזון שהוא נותן הוא טבעי בלבד  מרעה בקיץ וחציר בחורף. הוא מאמין בטבע ובמסורת העתיקה ומבצע בדיוק את מה שעשו אבותיו. הוא מוכר את החלב כ"חלב ביו" והמילה סופר על השלט בחוץ ככל הנראה קשורה לאיכות החלב. 
נפרדנו בחמימות לא לפני שחייכנו למצלמה.

עצרתי ב SUPRA סופרמרקט של אחת הרשתות הגדולות שהיה בהמשך הדרך ועליו המליץ הקאובוי. ארוחת סופר קטנה (משלם פעם ראשונה ביורו). ולדרך.

לפנות ערב הגעתי אל הדנובה אל העיירה  ottensheim ומצאתי מלון/מסעדה נחמדים על שפת הנהר.

סה"כ כ 60 ק"מ להיום ולמרות שהמסלול בירידה 650 מ' טיפוס מצטבר.

הימים הבאים ימי דנובה – כיף גדול !

אל מקורת הוולטבה

08.05.2017 היום השישי למסע

וואו איזה יום ! יצאתי אל העיירה צ'סקה קרמלוב. בבוקר בצ'ק אוט פגשתי זוג צ'כי (אווט) שכמו רבים באתר הקמפינג עסק ברפטינג על הנהר. מסתבר שהשייטים עורכים טיולים ארוכים של מס' ימים מתחילים איפה שהוא במעלה הנהר דרומית לצ'סקה קרלוב ולנים באתרי קמפינג/רפטינג שבדרך.  נראה שיש חברות שעוסקות בהקפצת ציוד ונוסעים – רשמתי, רעיון לטיול.

אל תוך חבית לבנה קטנה ואטומה
מכניסים חפצים אישיים

חוץ מעליה  משופעת אחת מהנהר אל ההר שמעל – המסלול אל העיירה עבר חלק ונעים.

צ'סקה קרמלוב  Český Krumlov התגלתה כעיירה כמו בציורים. כל כך יפה ! אמנם מתויירת מאד, אבל בעונה זו של השנה – לא נורא. 

הנה כאן עוברים שייטי הרפטינג שפגשתי במורד הנהר

השמש האירה את המגדלים והגגות והנהר שמתפתל  בין הבתים הצבעוניים הכל יוצר מין שלווה כזו – כיף. טיילתי בין הרחובות הצרים אל ככר העיר העתיקה, ו...כמובן ש.. פגשתי ישראלים – קבוצה מאורגנת שרצה אצה במחירי מבצע ל 3 מדינות בשיבעה ימים: מפראג  לאוסטריה וסיום בבודפשט – איזה הספק !

לא בא לי לישון בעיירה. מקמות כאלה הן בד"כ מלכודות תיירים, המלונות שליד הככר המרכזית הם בתים עתיקים, בד"כ הם  מלונות עם חדר קטן. ואני עם ציוד האופניים וכל התיקים- נו  לא התאים. המשכתי לרכב דרומה, שי - חברי הטוב הציע לי בטלפון לשנות מסלול לא לטפס לגבעות כפי שתוכננתי במקור, אלא להיצמד לנהר. שם השיפועים נוחים יותר. ובדיעבד – צדק! המסלול המשיך צמוד לנהר בשיפוע קל – חשבתי על זה שזה בכלל לא ציוני לרכב דרומה ולעלות במעלה הנהר. הרי כל החיים מלמדים אותנו שה"נהר" זורם מצפון לדרום.

 כך נראה "מרק" גולש

צהריים – ירדתי לאחד מאתרי הרפטינג למסעדה המקומית לאכול משהו. הזמנתי מרק גולש (שהתברר כטעות באמצע יום רכיבה) מלווה ב"קניידלך" כך היה כתוב, ובעצם היו אלה סוג של פרוסות לחם לבן. המסעדה מנוהלת בשיטה מיושנת. במקום אחד מזמינים ומשלמים מקבלים מחזיק מפתחות גדול מפלסטיק שקוף ועליו מספר – זה ה"בון". עם מחזיק המפתחות הזה הולכים 10 מ' לחלון קופה נוספת ושם מקבלים את צלחת המזון. נראה שדי קשה להוציא מהצ'כים את שיטות העבר הקומוניסטי.

גשם – עד היום הסטיסטיקה שהראתה האפליקציה בנייד עמדה על 40% - 50% לגשם. ובמשך הימים, בזמן שרכבתי  לא ירדה טיפה (בלילה היה קצת גשום). היום האייפון היה הרבה יותר נחרץ, וקבע שהחל מהצהריים 90% לגשם. בשל משבר האמון בינינו - לא ממש לקחתי אותו ברצינות. אבל הוא הגיע! די עוצמתי. נרטבתי עד למקומות הכי אינטימיים. הנעליים שהיו אמורות להיות "עמידות" התגלו יותר כ "מעבירות" והרגליים קפאו מהרוח

והרטיבות. ובחוץ כשהשמש מכסה את העננים הטמפ. 5-7 מעלות. עצרתי באיזו מסעדה ובצעתי נוהל התנחלות על כוס קפה. בני הזוג מנהלי המסעדה (הריקה) ועוד מובטל אחד שישב שם - דווקא קיבלו את זה יפה, צפינו ביחד בטקס החלפת גנראלים בצבא צ'כיה.  זה לווה בהסברים ובניתוח עמוק של המארחים – כמובן שלא הבנתי כלום, וברור שזה לא מנע מהם להמשיך ולהסביר. לאחר שעה ארוכה, המשכתי קצת ושוב עצרתי ושוב  ושוב. אבל הגשם לא פסק.

החלטתי להאריך "קצת" לסטות מהמסלול המתוכנן ולהגיע אל אגם Lipno  ואם כבר לליפנו אז לליפנו II שהוא גדול יותר ומרוחק יותר כ 15 ק"מ נוספים במעלה הנהר – כן עדיין הוולטבה. זהו אזור נופש מפורסם שמגיעים אליו רבים, חברים מישראל סיפרו לי עליו (תודה לוויקי ולמיקי J). הדרך היתה קשה. כל העליות שנחסכו ממני היום הופיעו באחת, ורוכזו ל 15 הק"מ האחרונים. 

זהו אגם מלאכותי שנוצר על ידי סכר גדול שמפריד בין Lipno I  שבמורד ל Lipno II /
 הסכר משמש לא רק לוויסות המים אלא גם כמתקן יצור חשמל. כשבדקתי במפה ראיתי שבעצם הוולטבה מתחילה את דרכה ממש כאן. לתוך האגם נשפכים כמה יובלים ולאחד מהם גם קוראים וולטבה (כמו הירדן ההררי אצלנו ? אבל בגדול!). אז בעצם ערכתי מסע (כמעט) אל מקורות הנהר.

אל העיירה Lipno nd. V.   הגעתי בשעות הערב. בגשם שוטף. הייתי חייב יבוש, מנוחה, כביסה, ואוכל טוב.  התחלתי לחפש מקום לישון, אבל הכל סגור, כמעט שאין אורחים ואין מארחים.  מצאתי מלון ארבעה כוכבים, מצוין שעלה הרבה יותר ממה שהתרגלתי לשלם כאן-  3,900 קורונות (כ 570 ₪) מחיר מצחיק במונחי צימר מפנק בגליל  לשני לילות מפנקים, כולל א.בוקר בריכה, כביסה ואמבט חם ! סוג של מסיבת סיום לקטע הצ'כי של המסלול. מחרתיים צפויה שרשרת הרים קשה בגבול בין צ'כיה ואוסטריה. 

מסעדת המלון בשעת ארוחת הערב - כמעט שאין אורחים 

מחר אשב לי במלון ואנסה למצוא לי בעזרת ה"שלפ טופ" (המחשב הנייד שלי) מסלול חלופי, כזה שינצל את הגובה שצברתי היום (האגם בגובה 780 מ') ומכאן אטפס אל גבול אוסטריה 

היום הזה הסתיים ב 56 ק"מ.

בין צ'סקה לראפטינג

07.05.17 היום החמישי למסע

הבוקר הרגשתי טוב, ממש טוב, למרות המלון העלוב, ישנתי טוב. כאן הלילה ממש קצר, כבר בעונה המוקדמת הזו של השנה. אין איך להחשיך את החדר, על תריסים - בכלל לא שמעו כאן. ווילונות זה לדקורציה בלבד. כך שאני מתעורר מוקדם מאד עם עלות השחר בסביבות 5:00.
אבל בכ"ז ישנתי טוב  כנראה שהעייפות מנצחת הכל.  את המיטה הלא נוחה, את החדר הקטן, הנמצא במין עליית גג וחשוף לאור השמש.  
תכננתי להיום רכיבה קצה, להתאושש קצת. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד.

יצאתי לרכיבה לכוון העיר צ'סקה בודוביצ'ה  České Budějovice. המסלול במפה נראה תמים למדי, ברובו מקביל לנהר האוטבה. וכך גם התחיל היום רכיבה שקטה רגועה בין כפרים ושדות צהובים בהם מגדלים צמחי חרדל. 

לצד הכביש הופיע תמרור דרכים מוזר - לא ממש הבנתי מה אני אמור לעשות עם האינפורמציה שהוא מספק....








אבל אז הן התחילו העליות. 

המסלול היה אמנם לא מאד רחוק מהנהר אבל הוא טיפס וירד בסרפנטינות בתוך יערות. ותאמינו לי שיפוע של 12% לא ממש מסתדר עם אופנים ששוקלים עם הציוד מעל 40 ק"ג (כן לקחתי איתי המון יותר מידי- טעות שעוד אספר עליה). 

אז מה עושים? –יורדים ודוחפים.

אני אמנם לא בתחרות - אבל היי, חבר - יש גבול !





בדרך הגעתי לאיזה כפר - באמצע שום מקום ובתוך אחד המשקים בכפר - מוזיאון!

המוזיאון הוא בעצם אוסף של פריטים מכונות מכוניות וציוד ישן.
נכנסתי והופתעתי ממן העושר הרב של החפצים. 
הכל אמנם מסודר יפה ודי שמור, אבל המקום - בתוך בית מגורים בן 3 קומות כולל עליית גג - לא ממש מאפשר הצגה ראויה.

הנה מקבץ תמונות

פארמל כזה עוד הספקתי לראות בצעירותי

 

הפנס של האופניים עובד על פתיל הטבול בחומר בערה - שמן? או נפט?

מכנת הכתיבה העתיקה ביותר שראיתי

המשכתי לרכב והגעתי ל Hluboká nad Vltavou כפר נחמד שמעליו מתנוסס ארמון מצודה בשם הולבקה. המצודה מרוחקת מעט מהכפר והיא בנויה על הר גבוה  - לא טיפסתי.  ולא צילמתי אז התמונות כאן מהאינטרנט.

 

ומכאן - מהכפר הנחמד הזה הכל השתנה. הכפר הולבקה הוא בעצם מרכז נופש ספורט. יש בו המון מגרשי ספורט, מרחבים ענקיים של גולף, ושבילי אופניים מישוריים וחלקים שפרוסים לאורך הנהר שמביא אותך עד לעיר –  10 ק"מ שהם כיף של רכיבה, בעיקר ביום ראשון כשכולם - משפחות עם ילדיהם הקטנים, כולם  על האופניים.

העיר צ'סקה בודוביצ'ה קיבלה  אותי במצב רוח אפור, צהרי יום ראשון, החנויות סגורות, מעט מאד תיירים ברחובות. הגעתי אל הככר המרכזית של העיר העתיקה ואז התחיל לרדת גשם חזק.

מצאתי לי מסעדה נחמדה, עם מרק גולש מקומי חם, וכמובן כוס של בירה צ'כית טובה המתנתי שיפסק הגשם, ותכננתי. 








 לא בא לי לישון בעיר לא יודע למה, לא מתחבר לערים. החלטתי לקצר טווח ליעד הבא, צ'סקה קרמלוב.  רכבתי עוד כ 30 ק"מ חלקם בשיפועים לא קלים. והגעתי בין כפרים אל קמפינג קורונה שהוא מקום נחמד ליד הכפר  Zlatá Koruna. זהו אתר שמרכז פעילות ראפטינג שמתחילה איפה שהוא בהמשך במעלה הנהר. למרות שהגעתי ביום ראשון בערב והסופ"ש כבר הסתיים, היו באתר נופשים רבים חלקם (כמוני) לנו בחדרים וחלקם באוהלים ליד המים (והטמפ' בלילה 7 מעלות )

היום רכבתי כ 60 ק"מ

לפי החישוב שלי בטבלת האקסל שאני מנהל בה את תכנון המסע צברתי 250 ק"מ. – נחמד 

Pisek ללא הפסקה

06.05.17 היום הרביעי למסע

בוקר טוב ז'וויקוב   ליד החדר שלי במלון, עבד גבר גדול גוף וכיסח את הדשא, עברתי לידו והוא השתיק את רעש  המכסחת, הוא ידע שאני מישראל מתברר שהוא מהבעלים של המלון. סיפר לי על עסקים שהיו לו עם ישראל בהתחלה סחר במכונות למתיחת בדים בתחום הטקסטיל. אח"כ קנה מהתעשייה האווירית כלי נשק המורכבים על מטוסים. אבל כל זה היה בעבר הרחוק והיום הוא "רק איש תחזוקה במלון" איש מעניין עם אנגלית טובה. דיברנו קצת על צ'כיה והוא סיפר שכולם חשבו שכשיפתרו מהקומוניזם .  הקומוניזם שהיה סמל לדלות החיים. אז אחריו יבוא פתאום הקפיטליזם, השפע, העושר הגדול , והרווחה הכלכלית. והנה הוא אומר "היום אני עובד מחושך עד חושך, נוסע ברכב בן 9 שנים, מכסח כאן את הדשא וחי בצניעות רבה"...

טיפול קצר לאופנים העמסת הציוד ורכיבה של כ 21 קמ  אל העיירה Pisek .הדרך עוברת על גבעות מתונות ובתוך  כפרים ציוריים. 

העיירה פיסק מתגלה כמקום חמוד קטן וציורי מאד.

 את העיירה חוצה נהר ה Otava שהוא אחד מהנהרות שזורמים צפונה ומתחברים אל הוולטבה (זה שחוצה את פראג). כן קצת קשה להתרגל כאן לעובדה שהנהרות " זורמים הפוך" מההרים שבדרום אל הים הצפוני.

בכל אופן, פיסק זה מקום ששווה ביקור. מסוג המקומות שלא נמצאים על מפת התיירות.
בעיירה יש בתים ציוריים מקושטים בציורים ופסלים. ועל הנהר גשר עתיק בן 800 שנים. 

מתחת לגשר על שפת הנהר, עבד אמן שייצר פסלים גדולים מחול. 

ואני חשבתי על התחזית 50% לגשם. אבל למזלנו (שלי ושלו) היה יום יפה.

את היום סיימתי ב Tyn nat Vitavou כ 30 קמ דרומית לפיסק. טין גם היא עיירה חמודה על שפת הנהר. העיירה ממוקמת על נקודת חיבור של נהר נוסף. רשת הנהרות והיובלים כאן רבה וסבוכה וכרגע קצת קשה לי לעקוב.  

גם כאן חוצה גשר עתיק את הנהר אלא שהוא גשר ברזל ולפי הכתוב הוא (או זה שקדם לו) הוקמו בשנת 1815 

גם הבתים בעיירות האלה הם מאותה שנת יצור. במרכז העיירה מס' בתים ציורים וגינון ציבורי של צבעונים בצבעים מרהיבים.

רומן

04.05.17 היום השני של המסע

בדרכי דרומה לאורך הוולטבה פגשתי רוכב צ׳כי, קוראים לו רומן. מורה לאנגלית עסקית בן 53 מפראג, שרוכב שנים רבות ברכיבות טורינג. רומן רוכב על אופנים מיוחדים "ריקומבנט בייק" הוא רוכב/שוכב על מושב רחב וארגונומי – מותאם לצורת הגב , עשוי קרבון כמובן.

הפדלים שלו היי שם לפניו, רגליו למעלה והוא גורר אחריו עגלה עם תיק ORTLIB עמיד לגשם. הרכיבה הזו  בחצי שכיבה נראית מוזרה במבט ראשון אבל הוא היה מהיר מאד (הוא גם קל יותר במשקל הציוד) ממני.

רכבנו יחד כל היום, הוא טס בירידות – בעיקר של מקדם הגרר הנמוך שלו, אבל בעליות הצלחתי איך שהוא להדביק אותו.

לי היה קשה מאד 65 קמ עם המון המון עליות 850 מ' טיפוס מצטבר.

הוא ניווט אל מבצר אורליק Orlík Castle כ115 ק"מ דרומית לפראג. שם באתר קמפינג ליד המבצר יש כנס של רוכבים שוכבים J, וזה גם מקום שסימנתי לי בתוכנית כ"שווה ביקור".

המסלול שהוא בחר שונה מזה שתכננתי, הוא משך עמוק אל בין אל הרים שממזרח לוולטבה

טיפסנו המון ושיפועים לא קלים - האופנים שלי כבדים רצח ! חייב דיאטה לאופנים – וכמובן גם לי.

מנוחה קצרה על הדרך 

האופנים (שלי)  והצלב של ויהושע

רכבנו תשע שעות !

בשש וחצי בערב פגשנו  איזו זקנה חביבה שעבדה בגינת הבית, ביקשנו מים, הציעה קפה. שלפתי מהתיק קפה טורקי שחור  ששתינו איתה , בהתחלה בחוץ בגינה וכשהתחיל לרדת גשם הזמינה אותנו לביתה. אישה מבוגרת נחמדה שחייה לבדה בבית  - שבעיניים שלנו נראה די עלוב, אבל אלה הסטנדרטים כאן בכפר נידח בלב צ'כיה.

האשה החביבה המליצה על מלון קרוב והחלטתי לפרוש בשיא😀

רומן עזר לי עם המקומיים במלון שלא יודעים מילה באנגלית. והמשיך  25 קמ נוספים עד למקום הכנס.

כרגע אני במלון דירות נהדר בכפר קטן Vysoky Chlumec  דירה גדולה ומטופחת שעולה גרושים - בערך 75 שח ללילה כולל ארוחת בוקר.