אל מקורת הוולטבה

08.05.2017 היום השישי למסע

וואו איזה יום ! יצאתי אל העיירה צ'סקה קרמלוב. בבוקר בצ'ק אוט פגשתי זוג צ'כי (אווט) שכמו רבים באתר הקמפינג עסק ברפטינג על הנהר. מסתבר שהשייטים עורכים טיולים ארוכים של מס' ימים מתחילים איפה שהוא במעלה הנהר דרומית לצ'סקה קרלוב ולנים באתרי קמפינג/רפטינג שבדרך.  נראה שיש חברות שעוסקות בהקפצת ציוד ונוסעים – רשמתי, רעיון לטיול.

אל תוך חבית לבנה קטנה ואטומה
מכניסים חפצים אישיים

חוץ מעליה  משופעת אחת מהנהר אל ההר שמעל – המסלול אל העיירה עבר חלק ונעים.

צ'סקה קרמלוב  Český Krumlov התגלתה כעיירה כמו בציורים. כל כך יפה ! אמנם מתויירת מאד, אבל בעונה זו של השנה – לא נורא. 

הנה כאן עוברים שייטי הרפטינג שפגשתי במורד הנהר

השמש האירה את המגדלים והגגות והנהר שמתפתל  בין הבתים הצבעוניים הכל יוצר מין שלווה כזו – כיף. טיילתי בין הרחובות הצרים אל ככר העיר העתיקה, ו...כמובן ש.. פגשתי ישראלים – קבוצה מאורגנת שרצה אצה במחירי מבצע ל 3 מדינות בשיבעה ימים: מפראג  לאוסטריה וסיום בבודפשט – איזה הספק !

לא בא לי לישון בעיירה. מקמות כאלה הן בד"כ מלכודות תיירים, המלונות שליד הככר המרכזית הם בתים עתיקים, בד"כ הם  מלונות עם חדר קטן. ואני עם ציוד האופניים וכל התיקים- נו  לא התאים. המשכתי לרכב דרומה, שי - חברי הטוב הציע לי בטלפון לשנות מסלול לא לטפס לגבעות כפי שתוכננתי במקור, אלא להיצמד לנהר. שם השיפועים נוחים יותר. ובדיעבד – צדק! המסלול המשיך צמוד לנהר בשיפוע קל – חשבתי על זה שזה בכלל לא ציוני לרכב דרומה ולעלות במעלה הנהר. הרי כל החיים מלמדים אותנו שה"נהר" זורם מצפון לדרום.

 כך נראה "מרק" גולש

צהריים – ירדתי לאחד מאתרי הרפטינג למסעדה המקומית לאכול משהו. הזמנתי מרק גולש (שהתברר כטעות באמצע יום רכיבה) מלווה ב"קניידלך" כך היה כתוב, ובעצם היו אלה סוג של פרוסות לחם לבן. המסעדה מנוהלת בשיטה מיושנת. במקום אחד מזמינים ומשלמים מקבלים מחזיק מפתחות גדול מפלסטיק שקוף ועליו מספר – זה ה"בון". עם מחזיק המפתחות הזה הולכים 10 מ' לחלון קופה נוספת ושם מקבלים את צלחת המזון. נראה שדי קשה להוציא מהצ'כים את שיטות העבר הקומוניסטי.

גשם – עד היום הסטיסטיקה שהראתה האפליקציה בנייד עמדה על 40% - 50% לגשם. ובמשך הימים, בזמן שרכבתי  לא ירדה טיפה (בלילה היה קצת גשום). היום האייפון היה הרבה יותר נחרץ, וקבע שהחל מהצהריים 90% לגשם. בשל משבר האמון בינינו - לא ממש לקחתי אותו ברצינות. אבל הוא הגיע! די עוצמתי. נרטבתי עד למקומות הכי אינטימיים. הנעליים שהיו אמורות להיות "עמידות" התגלו יותר כ "מעבירות" והרגליים קפאו מהרוח

והרטיבות. ובחוץ כשהשמש מכסה את העננים הטמפ. 5-7 מעלות. עצרתי באיזו מסעדה ובצעתי נוהל התנחלות על כוס קפה. בני הזוג מנהלי המסעדה (הריקה) ועוד מובטל אחד שישב שם - דווקא קיבלו את זה יפה, צפינו ביחד בטקס החלפת גנראלים בצבא צ'כיה.  זה לווה בהסברים ובניתוח עמוק של המארחים – כמובן שלא הבנתי כלום, וברור שזה לא מנע מהם להמשיך ולהסביר. לאחר שעה ארוכה, המשכתי קצת ושוב עצרתי ושוב  ושוב. אבל הגשם לא פסק.

החלטתי להאריך "קצת" לסטות מהמסלול המתוכנן ולהגיע אל אגם Lipno  ואם כבר לליפנו אז לליפנו II שהוא גדול יותר ומרוחק יותר כ 15 ק"מ נוספים במעלה הנהר – כן עדיין הוולטבה. זהו אזור נופש מפורסם שמגיעים אליו רבים, חברים מישראל סיפרו לי עליו (תודה לוויקי ולמיקי J). הדרך היתה קשה. כל העליות שנחסכו ממני היום הופיעו באחת, ורוכזו ל 15 הק"מ האחרונים. 

זהו אגם מלאכותי שנוצר על ידי סכר גדול שמפריד בין Lipno I  שבמורד ל Lipno II /
 הסכר משמש לא רק לוויסות המים אלא גם כמתקן יצור חשמל. כשבדקתי במפה ראיתי שבעצם הוולטבה מתחילה את דרכה ממש כאן. לתוך האגם נשפכים כמה יובלים ולאחד מהם גם קוראים וולטבה (כמו הירדן ההררי אצלנו ? אבל בגדול!). אז בעצם ערכתי מסע (כמעט) אל מקורות הנהר.

אל העיירה Lipno nd. V.   הגעתי בשעות הערב. בגשם שוטף. הייתי חייב יבוש, מנוחה, כביסה, ואוכל טוב.  התחלתי לחפש מקום לישון, אבל הכל סגור, כמעט שאין אורחים ואין מארחים.  מצאתי מלון ארבעה כוכבים, מצוין שעלה הרבה יותר ממה שהתרגלתי לשלם כאן-  3,900 קורונות (כ 570 ₪) מחיר מצחיק במונחי צימר מפנק בגליל  לשני לילות מפנקים, כולל א.בוקר בריכה, כביסה ואמבט חם ! סוג של מסיבת סיום לקטע הצ'כי של המסלול. מחרתיים צפויה שרשרת הרים קשה בגבול בין צ'כיה ואוסטריה. 

מסעדת המלון בשעת ארוחת הערב - כמעט שאין אורחים 

מחר אשב לי במלון ואנסה למצוא לי בעזרת ה"שלפ טופ" (המחשב הנייד שלי) מסלול חלופי, כזה שינצל את הגובה שצברתי היום (האגם בגובה 780 מ') ומכאן אטפס אל גבול אוסטריה 

היום הזה הסתיים ב 56 ק"מ.