איטליה היום האחד עשר - התברברות

יום שני 6/6/16

כ  51 ק"מ   4:00 שעות רכיבה 1055 מ' טיפוס מצטבר

זהו יום הנישואין של הדס ושלי התחתנו לפני 34 שנים. כן, ה 6/6/82 מלחמת שלום הגליל - זוכרים ?

טורי צבא ארוכים שועטים בדרכם צפונה. ואוטבוסים ובהם מוזמני החתונה נוסעים בכוון הנגדי אל הדרום הרחוק, נוסעים לקיבוץ חולית. אל חתונת בני הזוג שלא ממש יודע על המלחמה סביבו ויודע רק על אהבה וחש התרגשות רבה סביב טקס חתונתו. 
איטליה 

די עצוב לי שכך יצא ואנחנו רחוקים זה מזו ביום כל כך משמעותי עבורנו.

בעזרת ביתי נעם  נשלחו פרחים, וזה המעט שיכולתי לעשות ואני מקווה שגרמתי להדס לחייך. 

אוהב אותך ומתגעגע מטוסקנה הרחוקה

ארוחת בוקר טובה במלון בעיירה פוג׳יבונסי יום שמתחיל כיום של שמש יפה ולא מרמז אפילו במעט על הבאות...

מצטלמים עם קבוצת רוכבי כביש שנראים מאורגנים מאד הם מבצעים רכיבה ארוכה מ ״Massa״ שליד קררה שבצפון איטליה, אל רומא שבדרום. הם מאד מקצועיים והעירו לי שבתמונה המשותפת אני חייב לרכוס את רוכסן החולצה עד לצוואר. סדר זה סדר, ומקצוענות ברכיבה זה ב DNA האיטלקי.

רוכבים אל Siena כ 27 קמ נשמע קצר אבל עם המשקל הרב על הסבל, והשיפועים בכבישי טוסקנה, זו הייתה רכיבה לא קלה. ה Garmin הוביל אותנו בכבישים צרים וכמעט ללא תנועת מכוניות.

בסיינה ערכנו סיבוב בעיר העתיקה, רכבנו  בסמטאות, רחובות צרים  העמוסים באלפי תיירים , העושים דרכם אל האטרקציות המרכזיות בעיר  ובעיקר אל ה Doumo

 הרחובות, הככרות הבתים, הכל כל כך אסטטי

סוציאליסט על אופנים:
בולטת בעיקר ההשקעה האומנותית שנעשתה בכנסיות, קשה שלא לחשוב על מספר שעות האדם שהושקעו כאן, ועל הממון הרב, הכח והעושר שצברו הכנסיות. ועל חשבון מי כל זה נעשה? מצד אחד כנסיה עשירה ומצד שני משלמי המיסים והעובדים  העניים העוסקים בעבודות ידיים פיזית וקשה. נאבקים על מנת לשרוד את החיים. כל זה חולף בראשי כשאני צופה בפסלי השייש ובכנסיות הענק של תקופת הרנסאנס ("התחיה" - הלידה מחדש) שהחלה באיטליה אחרי ימי הביניים (החשוכים). 

עבור מי היה זה רנסנס בדיוק ?

יצאנו מרחובות סיינה - זוכרים ? לא הוכן מסלול מראש. אז עם ביטחון עצמי מופרז סמכתי מידי על ה GPS 

 (שעד כה לא אכזב)  והמכשיר מתווה לנו דרך לכוון דרום מזרח, כשהיעד שלנו העיירה "אימפרונטה" הנמצאת ליד פירנצה שבצפון (!)

חשבתי שמדובר בסיבוב קטן שמאריך קצת את הדרך במטרה להתחבר לכבישים הצרים ודלי התנועה אך הדרך נמשכה ונמשכה והכוון לא נכון.

ובינתים... התחיל לטפטף, בהתחלה טיפוול קל, ואז הוא הלך והתחזק, והתחזק, עד שמהר מאד הפך לשבר ענן ולסופת רעמים שכמוהם טרם שמעתי. ולברקים שנראו יורדים ממש עד לקרקע (כן, ממש כמו בסרט הוליוודי).
תפסנו מחסה מתחת לגשר של כביש מהיר והמתנו שעה ארוכה עד לרגיעה. אט אט ליידנו מתחת לגשר החלו חונים עוד ועוד כלי רכב - מכוניות וקטנועים. הראות אפסית הברקים בוהקים ופצוצי הרעם מחרישי אזניים.

הגשם הכבד נחלש מעט והפך לטיפטוף עבה ומציק.  החלטנו להמשיך ולנסות להתקרב לאימפרונטה 

אך הדרך נמשכה בכוון לא נכון ומצאנו עצמנו תשושים אחרי שרכבנו עוד  25 קמ מסיינה וסהכ כחמישים קמ שלוו בטיפוס לגבעות לא סלחניות (10-12%שיפוע) סה"כ טיפסנו במשך היום מעל

1000 מטר מצטבר. ואנחנו בסה"כ רצינו להוריד קצת קצב .... לנוח, לפני שפוגשים את הרעננים מישראל.

אבל הרווחנו נופים יפים בחבל  הדרום מזרחי של טוסקנה

לבסוף הגענו לעיירה בשם "אסושיאנו Asciano " עיירה קטנה בליבה שני רחובות שהם בעצם מדרחוב צר, בין בתים עתיקים, מבצר, וכמובן כנסייה.

מצאנו מלון (הגרוע במלונות בהם שהיינו בטיול הזה). 

בערב, יצאנו לאכול במסעדת בשרים נחשבת בעיירה. השף עומד על ״מנגל״ שהוא בעצם מין אח לבנים וגחלים לוחשות. השף שהוא כנראה גם הבעלים, עומד על האח, חותך בשרים ומתענג ממראה כל נתח, וגם גובה את מלקוחותיו את המגיע לו. (ומתענג על כל שטר כסף).  השרות ניתן על ידי שני מלצרים צעירים אך מקצועיים מאד. הזמנו כמנה ראשונה ספגטי טעים, ולעיקריות  צלעות בקר, נקניקיות בקר (?) סלטי ירקות. וכמובן בקבוק יין הבית. נהנינו מאד מהאוכל.

בחוץ קינחנו עם גלידה איטלקית טובה

פיצוי על יום קשה ( הקשה ביותר בטיול) תערובות של עייפות, גשם, התברברות,  והאמת ... קצת יאוש

לילה טוב אסושיאנו